שלא נצא בורים - מצפה מואב

אהבה / עמוס עוז

אי אפשר ׳לחנך לאהבה׳ לא לאהבת הארץ, ולא לאהבת הנוף באהבה אפשר להדביק את הזולת. אהבה אפשר לעורר לפעמים אבל לא ביד רמה, ולא בזרוע נטויה את הקטע הזה מצאנו, בתיקיית החינוך של אמיר מהמסלול, תיקייה אותה מילא, בתור אחראי החינוך של הצוות, בתכנים ערכיים, מעשירים ומלמדים ושממנה דלה בכל פעם קטע או שניים והעביר אותם לנו בדרך כזו או אחרת - תלייה בשירותים, סקירה גאוגרפית בסוף מסע, או בכל הזדמנות שמצא לנכון. רוחו של אמיר, הייתה רוח של סקרנות וחדוות למידה. בדרכו שלו הדביק אותנו בסקרנותו בכך שבכל נקודת נוף במסלול(גם בנקודה הזו ממש, בא התחלנו את אחד מניווטי הלילה הארוכים),עצר את הצוות לכמה דקות של למידה וסקירה גאוגרפית על המקום בו אנו נמצאים כשהוא פותח במשפט ״שלא נצא בורים״. אך האמת, שסקרנותו נבעה קודם כל מאהבתו. אהבתו לארץ ולאדם, אהבתו לידע ואהבתו למשפחתו וחבריו. ואמיר, כפי שכתוב בשיר של עמוס עוז, לא חינך לאהבה, אלא הדביק את הסובבים אותו בה ועורר בנו את האהבה שלו. דרך עיניו הבורקות, מרצו האדיר, סקרנותו ודרך ״שלא נצא בורים״. ברוחו נרצה להכיר את המקום בו אתם נמצאים עכשיו. מצפה מואב - מצפה מואב הינה נקודת תצפית יפייפיה בעיר ערד, בגובה 600 מ׳ מעל פני הים. את הספל המוצב במצפה, הגה, תכנן ובנה הפסל יגאל טומרקין. הפסל עשוי בטון וכלי נשק פגומים ונבנה לזכר ״מבצע לוט״ לכיבוש אזור ים המלח במלחמת העצמאות. הפסל נחנך ומומן על ידי תושבי העיר ערד בשנת 1967, אשר היו כמהים ליצירת אמנות בעירם. התושבים מימנו אותו ב״גיוס המונים״. מצפה מואב חולש על - מדבר יהודה, ים המלח, עבר הירדן והרי מואב שבירדן.כמו כן צופה הוא גם על הר מצדה, הרי חברון והר הקנאים. פתח למבצע לוט - מבצע של חטיבת הנגב בסוך מלחמת העצמאות אשר מטרתו הייתה הרחבת תחום שליטתה של ישראל במזרח הנגב ופתיחת הדרך היבשתית לסדום שנחסמה עם פרוץ המלחמה. המבצע כמעט ולא כלל לחימה ועיקר האתגר שבו היה קושי לוגיסטי שהציבו תנאי הדרך. המבצע השיג את מטרתו וחודש הקשר עם הישוב בסדום לאחר 7 חודשי ניתוק (פרק הזמן הארוך ביותר בו יישוב יהודי היה מנותק במלחמת העצמאות.) פתח להרי מואב - מואב על שם מי? על שם בנו לוט, אחיינו של אברהם אבינו, שנולד מיחסיו עם בתו הבכורה, שהיו גילוי עריות. גובה - הפרש הגבהים בין פסגות הרי מואב לים המלח הוא כ-1500 מ׳! (כדי לקבל פרופורציות, הפרש הגבהים בין מצפה מואב לים המלח הוא כ-1000 מ׳.) *פתח להר הקנאים*- שמו מנציח את הקנאים שנלחמו ברומאים במצדה הסמוכה (אותה ניתן לראות גם כן מהמצפה) לוחמי סיירת נחל מסיימים על פסגת ההר את מסכם המסלול ושם מקבלים את סיכת הלוחם. ומה איתכם? מה תפס את עיניכם? מה עורר בכם סקרנות? התפעמות? איזו חיה תפסה את תשומת ליבכן? ואיזה סלע? ומה עם הפסל? או שאולי בכלל האיש ההולך בשביל? כל מקום הוא פתח ללימוד, אך בעיקר, כמו שלימד אותנו אמיר בדרכו - כל מקום הוא פתח לעורר סקרנות, הקשבה, התלהבות והרבה הרבה אהבה - לטבע ולאדם. דרך הרגליים, דרך העיניים ודרך ״שלא נצא בורים״. בצילך ולאורך חבר.